רופאי השיניים מבדילים בין גורמי סיכון הקשורים בילד עצמו (או בילדה כמובן) לבין גורמים אחרים – תורשתיים או סביבתיים. בין הגורמים הסביבתיים ניתן למצוא:

• ילד שעובר התעללות או הזנחה (גם כאן ייתכן שנראה חבלות חוזרות).
• פעילות ספורטיבית עם סיכון גבוה לחבלות (ספורט מגע) ללא שימוש בסד מגן. פציעות במהלך פעילות ספורטיבית מהוות עד 40% מכלל החבלות הדנטליות.
• פירסינג באזור הפה (פירסינג אוראלי).

את החבלות באזור הפנים והלסתות אנחנו מחלקים לארבע קבוצות:

1. חבלות של רקמות השן הקשות והמוך (שברים של השיניים עצמן).
2. חבלות של העצם התומכת (שברים של הלסתות).
3. חבלות של הרקמות הרכות – החניכיים או הריריות, מלוות בחתכים, קרעים עמוקים, שפשופים וחבורות המלוות בשטפי דם.
4. חבלות של הרקמות התומכות בשיניים: במקרים אלו ניתן לראות ניידות של השיניים שנפגעו, שינוי מקום של השיניים בתוך הלסתות ואף יציאה כליל של השיניים ממקומן. שינוי עמדה של השן בלסת יכול להיות מסוגים שונים: שינוי עמדה של השן לכיוון פנימי מהמקום המקורי או חיצוני, שינוי עמדה לכיוון צידי, יציאת שיניים ממקומן באופן חלקי או אפילו מלא, או לחילופין כניסה של השיניים לתוך עצם הלסת באופן חלקי או מלא. בחבלות קשות ניתן לראות גם שברים בעצם התומכת בשיניים.

את הטיפולים במקרי מכות בשיניים וחבלות בשיניים קבועות נהוג לסווג לפי חומרת המצב ובהילות הטיפול לשלושה סוגים:

• מקרי חירום – טיפול ראשוני והפנייה מיידית לרופא שיניים.
• מקרים דחופים – הפניה לרופא שיניים תוך 24 שעות.
• מקרים שאינם דחופים – הפניה לרופא שיניים תוך כמה ימים.

הטיפול הכי טוב בחבלות דנטליות הוא קודם כל פשוט להימנע מהן… בסביבה הביתית עם הילדים חשוב לזהות מראש מקומות "מועדים לפורענות" בעייתיים לנפילות וכדומה. כמו כן חשוב מאוד לילדים שעוסקים בספורט ובדגש על "ספורט מגע" על שימוש בסד מגן לשיניים.

למידע על סוגי הסדים הדנטליים

רופאי השיניים קוראים למצב הזה "שרוש (AVULSION)" – בעברית פשוטה יותר מדובר על שן שיצאה ממקומה לחלוטין – יציאה מלאה של השן מתוך המכתשית (העצם של הלסת). מכתשית ריקה או עם קריש דם.

במקרה כזה יש להשתיל את השן חזרה למכתשית במיקום הנכון עד 20 דקות מהפציעה. סיכויי ההצלחה עולים אם ההשתלה בוצעה תוך 5 דקות. סיכויי ההישרדות של השן עולים אם ההשתלה החוזרת תבוצע במקום בו התרחשה החבלה.

הורים: שימו לב כי יש להחזיק את השן מהכותרת בלבד! בחלק הלבן של השן. אם השן מלוכלכת, יש לשטוף בעדינות עם מים או חלב ולא לנגב או לגעת בשורש על מנת לא לפגוע ברקמות שעל גבי השורש. לאחר השתלת השן יש להנחות את הילד לנשוך פד גזה על מנת להחזיק את השן במקום, ולפנות מידית לרופא שיניים. אם לא ניתן לבצע השתלה חוזרת של השן במקום – הכי טוב לשמור אותה בכוס עם חלב קר.

בכל מקרה חשוב להגיע עם הילד מידית לרופא שיניים! במרפאת שיניים יבוצעו: לרוב החזרת השן למקומה, קיבוע, מתן כיסוי אנטיביוטי וטיפול שורש תוך 10-7 ימים.

• נקיעה צידית (LATERAL LUXATION) פגיעה בשן וברקמות התומכות שלה שכתוצאה ממנה מתרחש שינוי במיקום התקין של השן שאינו בציר האורך של השן. השן רגישה לניקוי וקיים כאב במגע על השן. תיתכן גם הפרעה סגרית (אי יכולת לסגור את השיניים עד הסוף). במקרה כזה יש להנחות את הילד לא לנשוך על השן כדי לא לגרום לנזק נוסף המשך טיפול במרפאת שיניים במקרה של שן קבועה תבוצע החזרה למקום, קיבוע ומעקב אחרי חיות המוך.
• נקיעה פנימה (INTRUSION) – כאשר השן "נדחפה" פנימה, ואז היא תיראה לנו מקוצרת יחסית לשאר השיניים, ולעיתים בקושי תבצבץ מתוך עצם הלסת אל חלל הפה. תיתכן גם נקיעה מלאה כאשר השן כולה נכנסה לתוך הלסת ואינה נראית בחלל הפה. בדרך כלל השן אינה ניידת ורגישה. במרפאת שיניים יבצעו הרופאים הבקעה אורתודונטית או החזרה כירורגית של השן למקום ובהמשך ברוב המקרים יבוצע טיפול שורש.
• נקיעה החוצה (EXTRUSION) – יציאה חלקית של השן מתוך המכתשית. השן ניידת מאוד, רגישה ונראית ארוכה יחסית לשאר השיניים. במרפאת שיניים ינסו להחזיר את השן למקום, יקבעו אותה ולאחר מכן יבצעו מעקב.
• שבר כותרת מורכב – שבר עמוק של הכותרת המערב את מוך השן. ניתן לזהות נקודות ורודות או דימום, כאשר הדימום הוא מתוך השן עצמה ולא מהחניכיים והרקמות התומכות. שבר כזה יכול להיות מלווה בכאבים חמורים, ולכן חשוב להגיע בדחיפות לרופא שיניים שיכסה את המוך החשוף. במידת הצורך ניתן לתת לילד טיפול משכך כאבים. המשך טיפול במרפאת שיניים תלוי בסוג השן (נשירה או קבועה) ומידת ההתפתחות של השורש.
• שבר המערב את שורש השן – יכול לערב כותרת ושורש או שורש בלבד, ועלול להיות מלווה בכאבים חמורים. לכן חשוב להגיע בדחיפות לרופא שיניים לקבלת טיפול מתאים. במידת הצורך ניתן ליטול משככי כאבים מתאימים. במרפאת השיניים ינסו לשמר את כל השן ולבצע קיבוע. במקרה שהשבר קרוב לגבול החניכיים יבצעו עקירה חלקית של החלק הכותרתי וינסו לשמור את החלק בתוך העצם לצורך שיקום עתידי.

במקרים אלו יש להגיע לרופא השיניים תוך כמה ימים לצורך טיפול והמשך מעקב.

• זעזוע – פגיעה ברקמות הרכות שמסביב לשן, ללא ניידות או שינוי במיקום של השן עצמה, ללא דימום מהחניכיים. השן רגישה וכואבת במגע או בנגיסה על השן. במרפאת שיניים נבצע מעקב למשך שנה מהפגיעה כדי לבדוק שלא אירע נזק.
• תת-נקיעה – פגיעה ברקמות התומכות של השן, הגורמת לניידות מוגברת שלה. לרוב לא נראה שינוי במיקום השן. השן רגישה והמצב מלווה גם בדימום מהחניכיים. במרפאת שיניים יבוצע בדרך כלל מעקב בלבד ולעיתים גם קיבוע גמיש להענקת נוחיות.
• שבר כותרת לא מורכב – שבר של אמייל או אמייל-דנטין. ניתן לזהות סוג זה של שבר לפי צבעו הצהבהב של הדנטין החשוף. ברוב המקרים המצב לא כרוך בכאבים אך תיתכן רגישות לקור. אפשרויות הטיפול במרפאת שיניים כוללות מעקב בלבד, ליטוש קצוות חדים, הדבקת החלק השבור או השלמת כותרת באמצעות חומר מרוכב בצבע השן.

ד"ר רולי ברקוביץ היא מומחית לרפואת שיניים לילדים, מנהלת מרפאת כללית סמייל בבית החולים רפאל ואחראית תחום רפואת שיניים לילדים ברשת כללית סמייל

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם