רוב החבלות בשיניים הנשירות מתרחשות בזמן נפילה, בדרך כלל בבית. ברוב המקרים מי שנפגעות הן השיניים הקדמיות. רוב החבלות הקשות מופיעות בגילים שנה וחצי עד 3, כאשר הילד עדיין לא יציב, רק לומד ללכת ונופל הרבה. בשיניים נשירות נראה פחות מקרים בהם ישנה פגיעה ברקמה הקשה של השן (כותרות או שורשי שיניים שנשברים). לרוב (בכ-85% מהמקרים) אנו נראה שיניים שזזות ממקומן בצורה זו או אחרת.

במקרים רבים נצפה לראות חבלות דנטליות בילדים בלסת העליונה שבה שיניים בולטות, ילדים עם קשיי קואורדינציה, חוסר שיווי משקל ואורח חיים שובבני במיוחד.

לא מפתיע לראות שביותר ממחצית המקרים בהם הילד נחבל ההורים כלל לא מודעים שאירעה חבלה. ילדים בגילים אלו שובבים, נופלים הרבה ופעמים רבות מתעלמים מהנפילה ורק מאוחר יותר ההורים שמים לב שמשהו השתנה (גם זה לא תמיד, ולפעמים אנו מגלים זאת בבדיקה אקראית): אחת השיניים שינתה צבע, נשברה, או נמצאת בעמדה לא תקינה.

לגיל הילד יש השפעה רבה על אופן הטיפול. אחת המטרות העיקריות בטיפול בחבלות בשיניים הנשירות היא שהילד יקבל את הטיפול הדרוש תוך שהוא יצא מרוצה. רוב הילדים חוששים מטיפולי שיניים, בעיקר אם לא ביקרו קודם לכן במרפאת שיניים ורק שמעו שמועות מפחידות. להגיע בפעם הראשונה כאשר יש בעיה חריפה זה הרבה יותר מפחיד והרבה יותר קשה, כך שככל שהילד יותר צעיר, כך אנו נצפה לשיתוף פעולה ירוד יותר. כאן מתעוררת החשיבות להגיע לבדיקה ראשונית שגרתית במרפאת השיניים מוקדם ככל האפשר, גם על מנת להיחשף לאווירה.

מדריך: כך תתכוננו עם הילד לביקור הראשון אצל רופא השיניים

חשוב גם לקחת בחשבון שהשיניים הקדמיות הקבועות מתחילות להתפתח בתוך הלסת כבר בשנה הראשונה של החיים וממשיכות את התפתחותן העיקרית עד בערך גיל 4 (הן צומחות לחלל הפה רק לקראת גיל 7), כך שככל שהחבלה בשיניים הנשירות מתרחשת בגיל מוקדם יותר, הנזק שעלול להיגרם לשיניים הקבועות שנמצאות בסמיכות לשורשי הנשירות בתוך הלסת הוא נזק רציני יותר.

מיד לאחר החבלה יש יותר סיכוי לחוסר שיתוף פעולה. רופא שיניים מנוסה ידע להחליט האם חשוב לטפל באופן מיידי או שאולי ניתן לדחות את הטיפול: במקרים של חבלות לא קשות ניתן לדחות את הטיפול בכמה ימים. אם בכל זאת יש צורך בטיפול מיידי, סירופ לשיכוך כאבים לפני הטיפול עשוי לעזור (לרוב אני ממליצה להורים לתת את הסירופ כבר בבית כדי שיתחיל להשפיע וכך גם הבדיקה תעשה ביתר קלות).

• בשברי כותרת השן יש כמה אפשרויות לטפל: אם השן שורטת את הלשון, החלקת הפינות החדות עשויה לפתור את הבעיה. כאשר מדובר בשברים גדולים יש צורך להשלים את כותרת השן. אם השבר מלווה גם בחשיפה של מוך השן, יש צורך בביצוע טיפול שורש חלקי או מלא של השן ובהמשך להשלים את הכותרת. כאשר מדובר בשברים קלים ניתן לא לטפל כלל, אלא לעקוב בלבד, במיוחד כאשר הילד קטן ויש קושי להשיג שיתוף פעולה. במקרים של שברים קשים ובמיוחד כאשר שיתוף הפעולה קשה שוקלים לעיתים אף לעקור את השן.
• בשברים של שורש השן זה תלוי במיקום השבר: בחלק מהמקרים מספיק לצלם ולעקוב, ובמקרים אחרים יש צורך לעקור את החלק הכותרתי השבור, או את השן כולה.
• במקרים של שיניים שזזות ממקומן החלטת אופן הטיפול תלויה בחומרת החבלה (וכמובן גם כאן בשיתוף הפעולה של הילד). במקרים של חבלות קלות יחסית, בהן רואים רק תזוזה קלה (אם בכלל), או מעט ניידות ודימום מהחניכיים, מספיק לרוב רק לעקוב אחר המצב (בבית ובמרפאה). כאשר התזוזה יותר חמורה, ישנן כמה אפשרויות: או לעקוב (אם אין הפרעה בסגירת השיניים); או להחזיר את השן למקומה ולקבע אותה בעזרת קיבוע מיוחד למשך כשבועיים; או פשוט לעקור את השן.
• שיניים שנכנסו פנימה אל תוך הלסת הן מצב שדורש התייחסות מיוחדת. במקרים כאלו חשוב לשלול פגיעה ישירה בנבט השן הקבועה שנמצאת בסמיכות לשן הנשירה בתוך הלסת (בעזרת צילום רנטגן). במקרים בהם יש פגיעה ישירה חייבים לעקור את השן הנשירה בדחיפות.
• יציאה מוחלטת של השן מתוך המכתשית – זהו מצב נוסף שחשוב להתייחס אליו באופן מיידי. בניגוד לאותו סוג חבלה בשיניים הקבועות, בהן חשוב להחזיר את השן למקומה במהירות האפשרית, במקרה של שיניים נשירות לא מחזירים את השן למקומה כי זה רק עלול לגרום ליותר סיבוכים. מה שכן, חשוב לוודא שהשן נמצאה (היא יכולה "לעוף" רחוק). אם לא מוצאים, יש צורך לשלול את חדירתה אל תוך הקיבה או אל תוך קנה הנשימה (לעיתים יש אף צורך בצילומי רנטגן של חללי החזה והבטן כדי לבדוק).

לאחר חבלה, כזאת שמודעים לה וגם כזאת שלא, השיניים עלולות לשנות את צבען. ישנם גוונים רבים שלהם אנו יכולים לצפות: אדום, אפור, חום וצהוב. השיניים שמדאיגות ביותר את ההורים הן שיניים ש"משחירות". כמחצית מהשיניים האלו חוזרות לצבען המקורי (זה בדיוק כמו שמקבלים מכה, נהיה שטף דם וסימן כחול, ועם הזמן זה נעלם).

גם השיניים שלא חוזרות לצבען המקורי לא תמיד דורשות טיפול (גם כשהשן נראית שחורה ומפחידה). חשוב לעקוב בצורה קפדנית אצל רופא השיניים. כל עוד אין סימנים בפה או בצילום המעידים על בעיה נוספת מלבד שינוי הצבע, אין צורך בשום התערבות. רק במקרים בהם ישנה באמת בעיה יש צורך לטפל והטיפול יכול להיות טיפול שורש או עקירה של השן.

הבעיה המדאיגה ביותר כאשר מתרחשת חבלה בשיניים הנשירות היא פגיעה בנבטי השיניים הקבועות שנמצאות בקרבת השורשים שלהם בתוך הלסת. כרבע ממקרי החבלות הללו יובילו לפגמים התפתחותיים בנבטי השיניים הקבועות.

הנזק תלוי גיל ותלוי חומרת החבלה. ככל שהילד יותר קטן, חומרת הנזק בשן הקבועה תהיה יותר גדולה וכן גם הסיכון לנזק. עיקר הבעיות יתעוררו בחבלות המתרחשות לפני גיל 4 לערך. חבלות המתרחשות לאחר גיל 5 גורמות לנזקים קלים בלבד אם בכלל. גם לסוג החבלה יש השפעה מכרעת על מה שיקרה לשן הקבועה. די ברור שככל שהחבלה יותר חמורה, כך גדלים הסיכון והחומרה של הפגמים בשיניים הקבועות (החבלה עצמה היא הגורמת להתפתחות הפגמים).

לא כל ההורים יודעים כי שיניים נשירות שעברו חבלה ופיתחו דלקת בקצה השורש מחייבות טיפול. שיניים לא מטופלות יובילו לחדירת הדלקת לכיוון נבט השן הקבועה עם גרימת נזק חמור שיכול להתבטא הן בהופעת פגמים בשן המתפתחת והן בתזוזה של הנבט בתוך הלסת.

הפגמים בשיניים הקבועות יכולים להתבטא במספר דרכים:

• הופעת כתם.
• פגיעה בהמשכיות האמייל היוצרת שקע מחוספס בכותרת השן.
• במקרים היותר חמורים נבחין בעיוות של הכותרת ו/או השורש של השן הקבועה.
• חלק מהפגמים נראים כבר בשלבים מוקדמים בצילומי רנטגן, אך חלקם מופיעים רק לאחר בקיעת השיניים אל חלל הפה.

החבלה עצמה ולעיתים אף הטיפול עלולים לזרז או לעכב את בקיעת השיניים הקבועות העוקבות ולעיתים אף לשבש את מסלול בקיעתן (כלומר השיניים עלולות לצמוח מחוץ לקשת המסודרת של שאר השיניים).

כל האמור מלמד עד כמה חשובה אבחנה נכונה של רופא העוסק ברפואת שיניים לילדים. חשוב לקבל את הטיפול הנכון בעיתוי הנכון וכמובן לעקוב תוך ביקורות תקופתיות אצל רופא השיניים עד לשלב בקיעת השיניים הקבועות.

לחיפוש מרפאת שיניים לילדים של כללית סמייל

מלבד ההחלטה הרפואית של הרופא שכמובן מסתמכת על שיקולים רפואיים, חשוב לקחת בחשבון גם את נקודת מבטם של ההורים.

לפעמים ישנן אופציות טיפול שונות וחשוב לקחת בחשבון את רצון ויכולת ההורים והילד: יש הורים רבים המושפעים מאוד מהמוסכמות החברתיות, וכאשר תינתן להם האופציה לבחור בין טיפול שורש לבין עקירה ישללו עקירה על הסף, מחשש ש: "איך ייראה הילד בלי שן?", לעומתם יש הורים החוששים מריבוי טיפולים, צילומים ולפי הצורך גם טיפולים תחת טשטוש, ויעדיפו את הטיפול הקצר והקיצוני ביותר כמו עקירה.

אין צורך לחשוש מבעיה נפשית שתתפתח אצל ילד אם נעקרת לו שן קדמית. מחקרים מראים שאין השפעה של אופן הטיפול והתוצר הסופי על הרגשתו של הילד. גם אם יש צורך לעקור שן, חשוב להציג את זה לילד בדרך כזאת שהוא יתגאה בכך שחסרה לו שן – להסביר לו עד כמה הוא גדול ובוגר, ומוכן כבר לבית הספר כי הוא כמו הילדים בבית ספר שמתחלפות להם שיניים. לא לדאוג. עקירה גם לא תשפיע על המשנן, או הדיבור, וגם לא על יכולת הילד ללעוס.

לעומת זאת, שן לא מטופלת עם בעיה, כן עלולה לגרום לרגישות, בעיות בלעיסה, ריח רע מהפה ואף נפיחות ניכרת שיכולה להקפיץ את ההורים לחדר המיון, לכן חשוב מאוד להיות במעקב אצל רופא השיניים, לבצע ביקורות לפחות פעם בחצי שנה, ולטפל אם יש צורך – עם דגש על טיפול אצל רופא או רופאת שיניים המטפלים בילדים.

ד"ר רולי ברקוביץ היא מומחית לרפואת שיניים לילדים, מנהלת מרפאת כללית סמייל בבית החולים רפאל ואחראית תחום רפואת שיניים לילדים ברשת כללית סמייל

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם