קודם כל חשוב לציין כי אימא שרוצה לספק לתינוק את התנאים הכי טובים להיווצרות של שיניים תקינות חייבת להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת כבר במהלך ההריון.

תהליך בקיעת השיניים הנשירות: רוב האנשים מכירים אותן כ"שיני חלב" אך בשפה המקצועית הן נקראות "שיניים נשירות". מדובר על 20 שיניים בסך הכל (למבוגר יש 32 שיניים), הן מתחילות לבקוע בערך מגיל 6 חודשים ואילך, עד שהתינוק בן 30 חודשים – תהליך די ארוך ואצל חלק מהפעוטות גם די כואב הנמשך כשנתיים וחצי. חשוב לציין כי הקדמה או איחור בבקיעת השיניים הנשירות לא תמיד משפיעים על תזמון בקיעת השיניים הקבועות, אלא אם מדובר בחריגה משמעותית בבקיעתן.

יש מקרים מועטים שבהם תינוק נולד עם שיניים בודדות שכבר בקעו. במצב כזה יש לגשת לרופא שיניים, אבל ברוב המקרים ההמלצה המקצועית תהיה להשאיר אותן בפה ולא לעקור אותן שכן הן לא מפריעות ליניקה מאחר ובזמן המציצה הלשון מכסה אותן. הורים לעיתים חוששים מהמצב, אך גם אם השיניים שבקעו נראות לא יציבות, מעולם לא דווח על מקרה של שאיפה של השן לתוך הגוף. לרוב מדובר בשיניים השייכות לסט השיניים המלא ולא בשיניים עודפות לכן אין להן תחליף.

מתי להתחיל ולהרגיל את התינוק לשמור על גהות (היגיינת) הפה שלו?

כבר מהשן הראשונה חשוב להקנות לו הרגלי צחצוח, כדי שילוו אותו גם בהמשך כשיגדל, וזה חשוב ממש כמו לרחוץ אותו מדי יום ולחפוף לו את השיער. בהתחלה כשהתינוק עוד קטן אפשר להשתמש באצבעון גומי עם מברשת רכה בקצה, או אפילו בפד גזה. שימו לב שעד בקיעת השן לא חייבים תמיד להשתמש במשחה. החל מבקיעת השן הראשונה יש להשתמש במשחת שיניים הכילה פלואוריד. מעבר למשחה הדגש הוא על הצחצוח עצמו שעוזר להסיר שכבה של רובד החיידקים ושאריות סוכרים מהשיניים ומגרה את ייצור הרוק שעוזר בשטיפת וניקוי הפה. הרווח פה הוא כפול מכיוון שבצורה הזאת התינוק מתרגל למגע של המברשת בפה שלו ובשלב מאוחר יותר – זה מתקשר אצלו להרגל נכון ובריא.

אוכל מוצק: בגיל 7-6 חודשים הילד יכול כבר לאכול פירות, מרק ירקות, עוף, לחם או ביסקוויט (כל ילד כמובן בקצב שלו, יהיו כאלה שעדיין לא עברו למזון מוצק) ואז חשוב להסיר את שאריות המזון ואת רובד החיידקים המצטבר מהשיניים כשמסיימים לאכול.

האכלה לילית, זהירות! אחרי גיל שנה לא מומלץ לאפשר לתינוק לינוק, לאכול או לשתות משקה ממותק במשך הלילה. מה כן? מים בלבד. מדוע? כי לאורך הלילה באופן טבעי ייצור הרוק קטן משמעותית ואין מה שישטוף את הסוכרים והחלב. אם נאפשר שתיה של חלב, יניקה או משקה ממותק במשך הלילה ייווצר מצב שבו השיניים של התינוק "שוכבות" באמבטיה של סוכר וחומציות למשך שעות ארוכות, והן יכולות להיפגע. למידע נוסף בנושא מהאיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים.

בדיקה ראשונה: עושים בדרך כלל בגיל שנה בערך כדי לוודא שהשיניים צומחות בצורה נכונה ותקינה, ושם גם זוכים בהדרכה על היגיינה אוראלית ותזונה נכונה. לאחר מכן יש להגיע לרופא השיניים לבדיקה, מדי חצי שנה.

טיפולי מניעה: כאמור לפני הכל צריך לצחצח את השיניים, ממש כמו מבוגרים. הנה עוד אפשרויות שרופאי השיניים לילדים מבצעים שיעזרו למנוע סיבוכים:

טיפול בפלואוריד מרוכז – פלואוריד עוזר למנוע עששת (הרחבה על עששת בסוף הכתבה) גם בטיפול מקומי.

איטום חריצים – מדובר על טיפולי מניעה שהרופא מבצע בשיניים הטוחנות כדי שלא ייווצרו מוקדי עששת ("חורים בשיניים") בחריצים והחרירים שבשן.

טיפולים שיניים שאינם טיפולי מניעה: בגילים האלה, עושים אותם לרוב בהרדמה חלקית או מלאה לפי רמת שיתוף הפעולה של הילד.

חשוב לדעת: עד גיל 8 האחריות על הצחצוח מוטלת על ההורים בלבד וההמלצה היא כי ההורים עצמם יצחצחו את שיני הילד, פשוט כי מיומנות כף היד של הקטנים עדיין לא מספיק טובה ובנוסף הם עדיין לא מספיק מודעים לחשיבות של הנושא. אנחנו ממליצים שתתנו להם לצחצח כדי לרכוש את ההרגל, אבל תעברו אחריהם כדי לוודא שהצלחתם להסיר את רובד החיידקים בכל משטחי השן.

לא להילחץ, השיניים יגיעו: שן ראשונה בוקעת בגילי 7-5 חודשים. גם אם הן מקדימות או מאחרות זה בסדר, לכל אחד יש את הקצב שלו. רק חשוב לשים לב כי כל הקדמה או איחור בבקיעת השיניים הנשירות, גורם להקדמה של שנה או לאיחור של שנה ואף יותר, בהחלפת השיניים הנשירות לקבועות.

בגיל 5-4 יש לילד שתי מערכות שיניים – מערכת שיניים נשירות בפה (20), ומערכת נוספת של 28 נבטי שיניים קבועות בתוך הלסתות.

היגיינה: האחריות על הצחצוח עד גיל 8 היא של ההורים. אם נושא העצמאות של הילד חשוב לכם או לו תוכלו להחליף תפקידים – תנו לילד לצחצח בבוקר וצחצחו לו את השיניים בערב לפני השינה. במצב כזה אפשר לקרוא לזה גם "רפואה מונעת" וגם "שלום בית".

עששת בגילים צעירים: אם לא מטפלים כראוי בשיניים בגיל צעיר יותר, הן עלולות להגיע למצב של עששת וריקבון. עששת בשיניים מתבטאת בחריצים ובחרירים במשטחי הלעיסה של 8 השיניים הטוחנות, בשטחים החלקים בשיניים הקדמיות ובמשטחים החלקים שבין השיניים.

אם מגלים עששת אצל הילד יש לטפל בה מיד כיוון שהיא מחלה מדבקת שעלולה להדביק שיניים שכנות. גם בעששת יש דרגות של חומרה, וילד שאבחנו אצלו עששת בשלב מוקדם שהפגיעה בשן מינימלית יזקק אולי לבצע שיחזור (סתימה) מינימלי, לעומת זאת ילדים שהאבחון יתאחר והמחלה התקדמה והתפתחה עלולים להידרש לטיפול מורכב הרבה יותר כמו טיפול שורש, כתר או עקירה.

היזהרו ממיתוסים: הורים רבים נוטים לחשוב שעששת בשיניים נשירות (שיני חלב) היא חסרת משמעות ושבכל מקרה היא תיעלם ברגע שהשן תנשור, אבל זו טעות! אם מזניחים את השיניים הנשירות, זה עלול לפגוע גם בשן הקבועה מאחר ועששת היא מחלה חיידקית מדבקת בין השיניים הנשירות לקבועות.

טיפולים נפוצים:
איטומים – הרופא אוטם את חריצי השיניים הטוחנות במשטח הלעיסה (בשיניים בריאות בלבד) כדי למנוע עששת.
שחזורים (סתימות) – הרופא מבצע אותם כשיש פגיעה אבל לא עמוקה.
טיפולים במוך השן (טיפול שורש) – הרופא מבצע אותם כשהפגיעה כבר עמוקה ולאחר טיפול השורש לרוב עושים כתר כדי לשחזר את השן.

"הוא ירש את השיניים הגרועות שלי": אולי, אבל זה בטח לא תירוץ לעששת. לא מדובר במחלה גנטית שמועברת מהאימא או מהאבא לתינוק, אלא במחלה חיידקית שמושפעת מההיגיינה בפה והטיפול שלנו בשיניים. שיניים טובות יותר או פחות , חומציות הרוק וכדומה. הן לא רק עניין גנטי כי בסוף ללא חיידקים וללא שארי סוכרים גם נטייה גנטית לא תעלה ולא תוריד, לכן חשוב לשמור על גהות הפה בשגרה יום יומית של צחצוח ולהקפיד על ביקורים סדירים אצל רופא השיניים.

בגילים האלה, השיניים הנשירות נושרות ובמקומן בוקעות שיניים קבועות. במקביל לכל ההתרגשות הזאת, בגיל 6 גם בוקעות ארבע טוחנות קבועות ראשונות – אחת בכל רביע של הלסת. בגיל 12 בוקעות 4 שיניים נוספות, ובגיל 18 ומעלה בוקעות ארבעת שיני הבינה. בתום התהליך הזה, הפה שלנו מכיל 32 שיניים (השלב הסופי נקרא משנן קבוע).

חטיפים מלוחים וממתקים: לא תורמים לבריאות של השיניים בכל הגילים, אבל מסוכנים בפרט בגילים האלה. הילדים כבר יכולים לרכוש לעצמם ממתקים מדמי הכיס למשל ולא מקפידים לצחצח את השיניים. חשוב שתקפידו לצחצח איתם ותנסו להעיר להם על כך. תחת סעיף זה ניתן להכניס גם מאכלים המכילים פחמימות ריקות כמו דגנים או ביסקוויטים.

ביקורת אצל רופא השיניים: חשובה גם בגיל הזה אחת לחצי שנה, כדי לפקח ולראות שמצליחים למנוע התפתחות של עששת וכדי לבצע טיפולי מניעה בשיניים הקבועות שרק עכשיו בקעו.

שימוש בחוט דנטלי: יש לכם ילד מוצלח ומיומן? תנו לו להשתמש בחוט דנטלי. ככלל, רצוי להשריש בגילים אלו את השימוש באמצעי משלים לצחצוח כמו חוט דנטלי.

חבלות: הרבה פעמים מה שמאפיין את הגיל הזה אלו חבלות רבות בשיניים, בגלל המשחקים בחצר וחוגי הספורט השונים, וכך גם בבית. במקרים כאלה של חבלה חשוב לגשת לקבלת טיפול מיידי. הרופא יצלם את המקום, יבצע אבחנה ויוכל לשמור על מעקב סדיר. בשיניים נשירות, שן שנחבלה אבל לא נשברה יכולה להפוך לאפורה (זה נקרא האפרת השן), ואז חשוב להקפיד על בדיקות ומעקב כדי לוודא שלא נגרם נזק לשן הקבועה, שתחליף אותה. לילד שעוסק הרבה בספורט מגע וכבר החליף את רוב השיניים לשיניים קבועות – מומלץ לשקול סד הגנה לשיניים לשימוש בזמן פעילות הספורט.

חבלות בשיניים קבועות: ברוב המקרים מדובר בשבר או בתזוזה של השן ממקומה, דבר המחייב ביקור מיידי אצל רופא השיניים. יש לפנות בהקדם לטיפול עזרה ראשונה באחת ממרפאות כללית סמייל.

כאן כבר נכנסים לשגרה, וכמו בגילים הצעירים – יש לצחצח פעמיים ביום לפחות, גם כשמדובר בבני נוער שאוהבים אוכל מהיר ועשיר בסוכרים ומתעייפים רק מהמחשבה שהם צריכים לקום ולצחצח שיניים.

היגיינה: בגילים אלה עלולה להופיע אבנית – אבן שן, ולכן חשוב לשלוח את הילד לביקורת אצל השיננית מדי 6 חודשים.

מברשת שיניים חשמלית: כדאי ורצוי להשתמש במברשת שיניים חשמלית המאפשרת לרוב פעולה שלמה יותר מכף היד. בהתחלה חשוב שתדריכו את הילד ותעזרו לו לתרגל. המדריך: כך תבחרו משחת שיניים

זה כן גנטי: במקרים שבהם הילד יורש מאימא מבנה לסת קטן ומאבא שיניים גדולות, אז אפשר להבחין בסימנים ראשונים של צפיפות שפה ומומלץ להגיע לייעוץ אורתודונטי מוקדם, כדי לאפשר לשיניים מקום וכיוון צמיחה נכון. יישור מתחיל בדרך כלל רק לאחר שכל 20 השיניים הראשונות התחלפו (בגילי 14-10) ובהתאם לקצב החלפת השיניים ודחיפות הבעיה.

ד"ר חגי סלוצקי הוא הרופא הראשי של רשת כללית סמייל
ד"ר רולי ברקוביץ היא אחראית תחום רפואת שיניים לילדים בכללית סמייל

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם