שיני הבינה שלנו, למרות השם המחמיא, הן לא עסקה טובה בכלל: השיניים האלו לא תורמות ללעיסה או למבנה הפה ואפילו גורמות מטרד מסוים – בעיקר כשהן בוקעות בפה קטן עם שיניים צפופות.

המצב הזה יוצר צפיפות בפה ואז לשיניים שבוקעות מאוחר יותר אין מקום לצמוח. למעשה, ככל שחלפו הדורות נוצר מצב שבו אין בהן עוד צורך.

מהן בכלל שיני בינה?

שיני הבינה מכונות גם "הטוחנת השלישית" וצומחות אחרונות, סביב גילאי 22-18 ולפעמים אפילו בגילאי 25. מכאן גם נובע השם שלהן – הן בוקעות מיד לאחר גיל הטיפש-עשרה, וזאת הסיבה שהניחו שבקיעה שלהן מגיעה עם תוספת של קצת בינה ושכל ישר. בחלק מהמקרים, כאשר בפה יש מספיק מקום עבורן – הן בוקעות ללא בעיות מיוחדות. הצרות מתחילות כשהפה קטן מלהכיל אותן. אז, בניגוד לתוספת בינה, הן גורמות בעיקר לכאבים ותסכולים.

אילו בעיות עלולות לגרום שיני הבינה?

מאיפה תרצו שנתחיל?… כמו שכבר אמרנו, הן יכולות לגרום ללא מעט מטרד:

קשה לצחצח אותן –הן פשוט ממוקמות בסוף הפה, לעיתים מתחת ללחיים שגם כך צמודות אליהן, ואם זה לא מספיק אז הן גם קרובות מדי לבית הבליעה – מה שאומר שזאת עבודה די קשה ולא תמיד אפשרית.
הן "נכלאות" –כאשר אין הרבה מקום בלסת, השן שמנסה לפלס לעצמה דרך החוצה נותרת כלואה. חוסר היכולת שלה לבקוע יכול בקלות לגרום לכאבים ולנפיחות בחניכיים.
הן לא ישרות –בחלק מהמקרים, בגלל אותה צפיפות שיש בפה, מנח השן (המקום בו היא מונחת מתחת לחניכיים) יכול להיות עקום או לפתח נטייה לכל מיני כיוונים, מה שעלול ליצור בעיה עם בקיעה נורמלית כלפי מעלה, ומן הסתם שוב, לגרור כאבים.
החניכיים מכסות אותן –במקרים אחרים, בהם שן הבינה מצליחה לפלס לעצמה דרך ולבקוע חלקית, יש נטייה לחניכיים לעלות ולכסות חלק ממנה שוב. זה יוצר כיסים נוחים שבהם נשארים שיירי מזון וזה יופי של דבר בעבור חיידקים ודלקות.
הן יכולות לשבש את מבנה השיניים כולו– בחלק מהמקרים שיני הבינה בוקעות ומתפתחות, אבל הן גם יוצרות "על הדרך" מראה לא מסודר וצפוף שמצריך לא רק לעקור אותן אלא גם התערבות אורתודונטית רצינית.

איך מזהים ואיך מטפלים?

הרבה פעמים מי שסובל מצרות בינה מרגיש את זה טוב בלי שמישהו אחר יגיד לו מה קרה. בכל אופן, הגוף שלנו מגיב לצרות האלו בכך שהוא מפתח דלקת חניכיים שגורמת לחניכיים להתנפח, גם בלוטות הלימפה מתנפחות בדרך כלל באזור הצוואר, וזה כואב. במקרים כאלה, הטיפול הטוב ביותר הוא מתן אנטיביוטיקה עד שהדלקת חולפת, מומלץ גם לצלם את המקום, ולבסוף לעקור את השן הסוררת.

עקירת שן בינה

גם פה המיקום הבעייתי של שן הבינה בסוף חלל הפה הופך את התהליך למורכב מעט. במקרים שבהם השן כלואה מאחור, חשוב לעבוד במדויק כדי לא לגרום חלילה לשבר בלסת או לפגוע בעצב המפעיל את השפה התחתונה. זאת הסיבה שבמקרים מסובכים רצוי שאת העקירה יבצע מומחה לכירורגיית פה ולסת.

ונקודה אופטימית לסיום:

יש שטוענים שבהמשך ישיר לזה שהלסת שלנו הולכת ומצטמצמת, זה יגרום בסופו של דבר לשיני הבינה להיעלם לגמרי. כבר כיום אפשר לראות בצילום פשוט שאצל חלק מהמטופלים שיני הבינה לא מתפתחות כלל, ממש בדומה לאיברים אחרים בגוף שבחלוף השנים התנוונו ונעלמו.

ד"ר חגי סלוצקי הוא הרופא הראשי של רשת כללית סמייל