הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, הן למעשה מונח אחד לתיאור קבוצה של הפרעות ובעיות קליניות בשרירים האחראים על הלעיסה ובמפרק הלסת ובסמוך אליו. קבוצת ההפרעות האלה נקראת באנגלית Temporomandibular Disorders) TMD), ומי שסובל ממנה מרגיש בעיקר כאבים באזור הצוואר, הפנים והראש ולאו דווקא בפה או בשיניים.

הכאבים האלה שמכונים אצל רופאי השיניים "כאבי פנים ולסתות" הם כרוניים ולכן יכולים לפגוע משמעותית באיכות החיים של הילדים או הנערים שמתמודדים איתם. אם לא מטפלים כמו שצריך אז הכאב הכרוני הזה יכול גם להביא להפרעות נוספות כמו חרדה ודיכאון.
לא רק לילדים: המדריך המלא על הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD)

האבחון מתבצע בשני שלבים – תחילה עורכים לנבדק תשאול לגבי התלונות הנפוצות הקשורות להפרעות הללו (שאלות כמו: האם יש לך כאבים בפתיחת הפה? כאבים בזמן הלעיסה? האם יש לך כאבי ראש תכופים? וכדומה) ואחר כך עורכים בדיקה קלינית לסימנים הקשורים כמו רגישות שרירים למישוש, רגישות מפרק הלסתות, רעשים מהמפרק, הגבלה בפתיחת הפה ועוד.

באופן לא מפתיע במיוחד, אנשים בכל גיל סובלים מהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. הבעיות האלה שכיחות יותר אצל ילדים גדולים ונערים (בני 10 ומעלה) מאשר אצל ילדים קטנים. נרחיב מעט על ההבדל בין ילדים ומבוגרים בהקשר של הפרעות במערכת הלעיסה – כאשר רוצים לטפל בילדים ולבנות תוכנית טיפול יש לקחת בחשבון שהגדילה וההתפתחות של אזור הראש והפנים עדיין לא הסתיימו לעומת מבוגרים להם מבנה הפנים הוא סופי. נוסף על כך לילדים יכולת מוגברת להסתגל לשינויים במערכת הלעיסה: כך למשל רוב הילדים יתרגלו בקלות לשינויים פתאומיים במנשך (כמו כתר טרומי), בעוד שמבוגרים יתקשו להתרגל.

כשאנחנו רוצים לנתח ולראות מי האוכלוסיות שסובלות מההפרעות האלה יש כמה נתונים שמקשים עלינו לתת תשובה מדויקת, שכן גם יש מספר מועט יחסית של מחקרים על ילדים בגילי 7-5 (גיל המשנן הראשוני) וגם מהעובדה שרוב האבחונים של הפרעות כאלה מתבססים על דיווח של המטופל, וילדים נוטים לא להתלונן או לייחס חשיבות לנושא, התלונות והטיפולים מגיעים רק בשלב מאוחר יותר. במחקרים על ילדים בגילי 18-10 נמצא טווח רחב מאוד של הפרעות תפקודיות כאלה ואחרות במערכת הלעיסה והיא נעה בין 20% ל-68%.

ניתן לסכם כי סימנים ותסמינים נפוצים יחסית באוכלוסייה צעירה (אך יש עלייה בשכיחות ובחומרה שלהם לקראת העשור השני והשלישי לחיים). עם זאת, ראוי לציין כי מעט מאוד מהילדים והנערים מתלוננים על "בעיות" אלו וכי בדרך כלל ההפרעה מוגדרת כהפרעה בדרגה "קלה".

כראש היחידה לשעבר להפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, המחלקה לשיקום הפה, בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב ערכנו מספר מחקרים כדי לבדוק את שכיחות ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה בקרב ילדים ובני נוער:

במחקר שבוצע בקרב 248 תיכוניסטיות בתל אביב נבדקה השכיחות של הרגלים אוראליים בקרב נערות והקשר שלהם עם הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. התסמינים הנפוצים ביותר על פי דיווח הבנות היו רעשי מפרק (43.5%) וכאבים באזור המפרק (29.4%). 37.7% מהבנות סבלו מקליקים ממקור מפרקי הלסתות בזמן פתיחת הפה או ביצוע תנועות עם הלסת התחתונה.

במחקר אחר שבוצע באולפנה לבנות דתיות במרכז הארץ התבקשו 323 בנות בגילי 16-15 לענות על שאלון. על בסיס התשובות שלהן עלה כי התסמין השכיח ביותר היה "התעייפות" הלסת בזמן לעיסה (15.5%), ואחריו בסדר יורד, נוכחות קליקים (12.1%) וכאב באזור המפרק בזמן פעולה (10.2%).

מחקר נוסף ביצענו בבית ספר תיכון במגזר הערבי ממרכז הארץ בקרב 314 בני ובנות נוער בגיל 18-15, ושם מצאנו כי יש שכיחות גבוהה של הרגלים אוראליים מזיקים (80%) ושכיחות גבוהה של סימנים (80%) ותסמינים (25%) של הפרעות במערכת הלעיסה. הצלחנו לזהות קשר מובהק בין

נמצאו קשרים רבים, מובהקים סטטיסטית, בין פראפונקציות (הרגלים מזיקים ללסתות ולשרירי הלעיסה) להופעת סימנים ותסמינים של הפרעות במערכת הלעיסה, וגם מצאנו הבדל מובהק בין בנים לבנות – בנות ביצעו יותר הרגלים אוראליים מזיקים וסבלו יותר מסימנים ותסמינים של הפרעות תפקוד.

באופן כללי ניתן לומר כי בכל המחקרים שבוצעו על בני נוער הצליחו למצוא קשר בין פראפונקציות לבין הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה.

פראפונקציות הן הרגלים אוראליים מזיקים שאנו רוכשים או מיישמים ופוגעים בבריאות השיניים והלסתות שלנו. הרגלים כאלה יכולים להיות:

• דחיפת לשון
• נשיכת שפתיים וחפצים קשים
• מציצת אצבע
• כסיסת ציפורניים
• לעיסת מסטיק
• לעיסה חד-צדדית
• תנועות ותנוחות הקשורות בכלי נגינה
• נשיכת חפצים שונים (עפרונות, מסמרים, מקטרות, שנורקל ועוד)
• הרגלים הקשורים באומנות
• הרגלים הקשורים ביציבה
• ועוד.

פעילות נוספת שלרוב מתבצעת באופן לא רצוני או מודע היא ברוקזיסם שמתבטאת בהידוק או בחריקת שיניים בערות או במהלך השינה.

• הרגלים אוראליים מזיקים נפוצים כבר בגיל הילדות.
• השכיחות של ההרגלים האלו נמוכה מזו שנמצאה אצל בני נוער.
• סימנים ותסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה נפוצים כבר בילדות, רובם בדרגה קלה.
• לא נמצא קשר ברור בין שכיחות תסמינים וסימנים לבין המגדר.
• אירועי חיים מלחיצים (מוות, גירושים, מצב ביטחוני וכדומה) נמצאו קשורים להרגלים ולסימנים שונים.
• "משחק עם הלסת" נמצא כהרגל המזיק ביותר.
• פראפונקציות בגיל הילדות מהוות גורם סיכון להתפתחות הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה בהמשך.

פרופ' אפרים וינוקור הוא אחראי על תחומי כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם