שתלים דנטליים מהווים תחליף לשורשי השיניים החסרות, ולכן לא ניתן לראות אותם לאחר ההשתלה – הם מוברגים אל תוך עצם הלסת. החלק אותו ניתן לראות לאחר השתלת שיניים נקרא "כתר" – כלומר התחליף לכותרת השן – החלק החשוף של השן.

לאחר הברגת השתלים הדנטליים לתוך עצם הלסת, מבצעים באזור תפירה תוך כיסוי אזור השתלים הדנטליים באמצעות רקמת החניכיים.

לאחר מספר חודשים של ריפוי וצמיחת העצם סביב השיניים, מרכיבים על גבי השתל כיפת מתכת, וכעבור כמה שבועות מותקן הכתר – הדומה לשן טבעית ועשוי מחרסינה.

מדובר כאמור בהליך טיפולי האורך מספר חודשים, אולם כיום יש רופאי שיניים שמבצעים את הטיפול כולו בניתוח אחד בודד.
כתר חרסינה, ברגים עמידים – על החומרים הרפואיים בהם אנחנו משתמשים בכללית סמייל

שתלים דנטליים עשויים מטיטניום, שמשקלו יחסית קל והוא לא נדחה על ידי הגוף. שיעור ההצלחה הגבוה ביותר של תחליפים המושתלים בגוף הוא – ניחשתם נכון – בתחום השתלת שיניים, והוא מגיע ל-95% הצלחה.

בהקשר זה חשוב לציין שעישון בהקשר השתלת שיניים מהווה גורם המכפיל את כמות הכישלונות של הטיפול, ממש כך. לכן קיימת חשיבות רבה להיגמל לחלוטין מעישון לפחות חודש לפני וגם אחרי השתלת שיניים.

גורמים נוספים בעלי השפעה שלילית על הצלחת השתלת שיניים הם: סוכרת שאינה מבוקרת, אלכוהול, וכן מחלת חניכיים שאינה בטיפול. וכמו תמיד, גם היגיינת פה לקויה שיכולים להשפיע על בריאות השיניים – גם, ובעיקר, כאשר מדובר בשתלים דנטליים.

בשונה מהדעה הרווחת בקרב הציבור, לדחיית ניתוח השתלת שיניים עשויות להיות השלכות כבדות על בריאות הפה והשיניים.

לאחר עקירת שיניים, או אובדן שיניים בעקבות חבלה או מחלה, נפסק למעשה תפקידה של עצם הלסת כתומכת בשן. הגוף שלנו לא אוהב לבזבז אנרגיה, ולכן הוא מפסיק להורות על שיגור "חומרי הבנייה" הביולוגיים הדרושים לשימור עצם הלסת לעבר הפה. כך למעשה מתחילה נסיגה איטית והדרגתית של עצם הלסת – ויש לכך השלכות לא רק אסתטיות, אלא גם תפקודיות.

עם הזמן, ללא טיפול נכון, ניתן לזהות תהליך של "שקיעת" עצם הלסת, שמשפיע על מראה הפנים הכללי, ומשווה לו מראה מבוגר יותר.

במקרה כזה, קיים חשש שלשתל לא תהיה אחיזה איתנה בַּעצם לאורך זמן, ואז יש צורך לבצע הליך כירורגי נוסף – השתלת עצם. ככל שחולף זמן ממושך יותר ממועד אובדן השיניים – כך עולה הסיכוי לצורך לבצע עיבוי של העצם לפני השתלת השיניים, והתהליך צפוי להתעכב מספר חודשים נוספים עד לקליטת העצם המושתלת בפה.

כאשר יש צורך בעיבוי העצם בחלק האחורי של הלסת העליונה, באזור השיניים הטוחנות, מכונה השתלת העצם באזור זה "הרמת סינוס" (Sinus Lift). מחסור בעצם באזור יוצר חשש שהשתלים הדנטליים יחדרו לאזור הסינוסים, שנמצאים ממש מעל, יגרמו לדלקת, ויכשילו את הפרוצדורה הרפואית כולה.

השתלת שיניים נעשית ברוב המקרים לאחר הרדמה מקומית, ולכן מדובר בטיפול שאינו כרוך בכל תחושת כאב במהלכו.

עם זאת, ישנם מצבים בהם נדרשת הרדמה כללית. זאת, כאשר נדרש ניתוח מורכב הכולל פעולות נרחבות באזור הלסת וכן השתלות עצם מורכבות ולעיתים נטילת עצם באזור עצם הירך.

בנוסף נשקלת אפשרות לבצע השתלת שיניים לאחר הרדמה כללית, כאשר המטופל מגלה סימני חרדה. מדובר במקרים חריגים בלבד, כאשר אין אפשרות לווסת את תחושות החרדה באמצעות טיפול תרופתי נוגד חרדה, גז צחוק, או טשטוש הכרתי בנוכחות מרדים.

השתלת שיניים היא הליך כירורגי לכל דבר ועניין, ולכן לאחר הטיפול יש לחזור לשגרה באופן הדרגתי ומבוקר.

כאבים הם תופעה שכיחה לאחר התפוגגות ההרדמה המקומית, וניתן להקל עליהם באמצעות משככי כאבים שרושם הרופא המטפל. אחרי השתלת שיניים מופיעים לפעמים שטפי דם, דימום וקושי לפתוח את הפה. בנוסף יכולה להופיע נפיחות שמגיעה לשיאהּ כשלושה ימים לאחר השתלת השיניים.

פעילות גופנית גורמת לעלייה בלחץ הדם, והיא עלולה לגרום להגביר את הנפיחות ולגרום לדימום. לכן מומלץ לאחר השתלת שיניים להימנע מפעילות גופנית בין שלושה ימים לשבועיים, בהתאם למורכבות הניתוח ולהוראות הרופא.

לאחר השתלת שיניים, יש צורך בהמשך מעקב ארוך טווח, על מנת לבדוק את תקינות השתלים ובריאות הרקמות העוטפות אותם.

מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית

חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם