ברוגמו'ס brugmós ביוונית היא "שחיקת שיניים" והיא גם מקור השם "ברוקסיזם" – שמה של התופעה עלייה נרחיב במדריך הזה: חריקת שיניים או הידוק שיניים בשינה או בערות. על פי האקדמיה האמריקאית לכאבי פנים ולסתות, ברוקסיזם מוגדרת כפעילות שרירית כמו לעיסה, מחזורית (רפטטיבית) של הלסת שיכולה להתרחש במהלך שינה (ברוקסיזם בשינה) או במהלך ערות (ברוקסיזם בעירות). הפעילות השרירית כוללת הידוק שיניים, חריקת שיניים, ונעילת לסתות.

סוגי הברוקסיזם

ברוקסיזם בשינה היא פעולה לא רצונית שיכולה להתבצע ללא סיבה ברורה, או עלולה להיות תופעת לוואי של תרופות מסוימות, סמים, מחלות עצביות שונות וכדומה. גם במהלך הערות יכולים להתרחש הידוק או חריקת שיניים ללא שהאדם שם ליבו לדבר.
חריקת שיניים בילדים – איך מטפלים?

זאת ככל הנראה שאלה שתלויה בין השאר בגיל שלכם. שימו לב לנתון המעניין הבא: השכיחות של ברוקסיזם יורדת עם הגיל – אצל ילדים עד גיל 12 נוכל לראות כל ילד חמישי (20%) שמהדק או חורק שיניים בשינה, אך בעבור אנשים מבוגרים זה כבר יותר נדיר, 8% מהאוכלוסיה הבוגרת, ומי שעבר את גיל 65 ומתמודד אולי עם מצבים רפואיים שונים יכול ככל הנראה להיות רגוע בגזרה הזאת, שכן רק 3% מבני גילו סובלים מברוקסיזם.

אדם הסובל מברוקסיזם לא יחרוק את שיניו בשינה כל לילה, ולבטח לא כל הלילה. חריקת השיניים בשינה מופיעה בצורה של התקפים הנמשכים מספר שניות כל אחד, אך מספר ההתקפים בשעה עלול להיות רב ביותר. הדעה המדעית הרווחת היום היא שכ-60% מהאוכלוסיה הבריאה יבצעו בשנתם תנועות לעיסה ריתמיות (קצביות) בעוצמה נמוכה ביותר. החוקרים מאמינים שתפקיד התנועות הריתמיות הללו הוא להרטיב את הגרון על ידי גירוי לבליעת רוק או לפתוח את דרכי האוויר, שאולי נחסמו על ידי הלשון (במיוחד בשינה על הגב).

לא ברור מתי תופעת הברוקסיזם הופכת מתופעה הקיימת באוכלוסייה בריאה להפרעה של ממש. אף על פי כן, כדי שפעילות לסתית תחשב להתקף ברוקסיזתי עליה להיות בעוצמה ובתדירות של לפחות פי שלוש מהתנועות הריתמיות הנורמליות.

בעוד שברור כי חריקת שיניים בשינה היא פעולה שנוצרת ומווסתת על-ידי מערכת העצבים המרכזית ("המוח"), הרי שברוקסיזם בשעות שבהן אנחנו ערים נחשבת לפעילות לא מודעת או משנית למצבי לחץ נפשי, מתח וחרדה או בזמן שאנו עסוקים במשהו הדורש ריכוז, כמו עבודה מול מחשב או למידה למבחן חשוב. ברוקסיזם במהלך היום (בערות) באה לידי ביטוי בצורת הידוק שיניים ונעילת לסתות, אך לא מתבטאת בחריקת שיניים. חריקת שיניים במצב של ערות נחשבת לתופעה נדירה ביותר. שכיחות התופעה של הידוק השיניים בערות היא של כ-20% מהאוכלוסייה המבוגרת.

לברוקסיזם פוטנציאל להשפיע בצורה חמורה על המצב הבריאותי של האדם. ההפרעה הזאת עלולה לגרום בין היתר:

• להרס מבנה השן או שבר וכישלון של טיפולים דנטליים (כתרים, שתלים, "סתימות" וכדומה).
• לכאבים בשרירי הפנים.
• לכאבי ראש.
• לנזק בלתי הפיך למפרק הלסתות (נדיר יותר).

ברוקסיזם שנגרם משימוש בתרופות או סמים יכול להיות הרסני במיוחד ולהשפיע על חיי היומיום.

לפני שניגשים לטפל בברוקסיזם של שינה יש צורך לשלול כי האדם לא לוקה בהפרעת שינה חסימתית בשינה (דום נשימה בשינה Sleep Apnea), וזה בגלל שהגוף נעזר לפעמים בפעילות  הברוקזיסטית כאמצעי לפתוח את דרכי האוויר. טיפול בדום נשימה מקל מאוד על חריקת השיניים, אך מצד שני נמצא גם שטיפול בברוקסיזם לאותם מטופלים באמצעות סד סגרי ("סד לילה") מגבירה את מספר הפסקות הנשימה לשעה.

רק במקרים בהם לברוקסיזם יש השפעות מזיקות כגון נזק לשן ולשיקום השיניים, כאבים, פגיעה בחיי החברה או הזוגיות (עקב הרעש מהחריקה המפריע לבן או בת הזוג לישון) נדרשת התערבות רפואית.

טיפול חדשני באמצעות הזרקת בוטולניום טוקסין A

לאחרונה פורסמו מאמרים רבים המצביעים על היעילות של הזרקת חומר שמופק מהרעלן בוטולינום (המוכר פעמים רבות בשמו המסחרי "בוטוקס") במצבים המתבטאים בהתכווצות יתר של שרירים, כולל ברוקזיסם (של ערות ושל שינה).

שרירי הגוף מופעלים באמצעות חומר שמופרש על ידי העצב ומועבר לשריר הנקרא אצטיל כולין. כאשר מזריקים את הבוטולינום לאזור, הוא מעכב את שחרור אצטיל כולין מהעצב לשריר, ובכך נמנע מהשריר את יכולת ההתכווצות שלו.

השפעת החומר משכת בין 3 ל-6 חודשים ובהמשך פעילות השריר מתחדשת הדרגתית. הזרקת הבוטולינום לשריר המלעס (שנקרא גם שריר המאסטר) גורם להחלשת יכולת ההתכווצות של השריר ולהפחתת כאבי הפנים.

למידע המלא על הטיפול החדשני

לחצו כאן להשארת פרטים ויצירת קשר בנוגע לטיפול בהזרקות לשרירי הלעיסה.

טיפול בסד לילה

שיטת טיפול ותיקה והידועה ביותר היא באמצעות סד סגרי ("סד לילה") העשוי חומר פלסטי (אקריל) קשה. חשוב לציין כי התקן לקידום הלסת התחתונה המורכב משני סדים המיועד למנוע נחירות ולטפל בהפרעת שינה חסימתית נמצא גם כן כיעיל ביותר בטיפול בברוקסיזם (ההתקן הזה מצמצם את הברוקסיזם בכ-85%), אך על אף יעילותו המוכחת אין הוא משמש לטיפול בברוקסיזם בגלל המורכבות שלו, העלות הגבוהה וקשיי ההסתגלות. התקן דנטלי – הכירו את סוגי הסדים השונים.

בעבר טעו לחשוב כי חריקת השיניים מושפעת מקולטנים שנמצאים ברקמה המחברת את השיניים אל העצם ("הפריודונטיום"). הדעה הישנה טענה שתפקיד חריקת השיניים הוא לאזן את המנשך על-ידי סילוק של כל האזורים הבולטים של השיניים העלולים לפגוע בתנועות הלעיסה ההרמונית. הדעה זו הוכחה כלא נכונה. לאחרונה סיווגה האקדמיה האמריקאית לשינה את הברוקסיזם במהלך שינה כ"הפרעה תנועתית הקשורה בשינה".

המושג חריקת השיניים מוזכרת כבר בתנ"ך כמילה נרדפת לכעס (תהילים קי"ב – "רשע יראה וכעס – שיניו יחרוק ונמס"; תהילים ל"ה – "חרק עלי שיניו". איוב ט"ז – "אפו טרף וישטמני – חרק עלי בשיניו", ובתלמוד, סנהדרין נ"ב ע"א – "חרק עליהם שר של גהנון שיניו").

פרופ' אפרים וינוקור הוא הרופא האחראי על תחומי כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

•  מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית
•  חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם

משאירים פרטים: לחצו כאן להשארת פרטים ויצירת קשר בנוגע לטיפול בהזרקות לשרירי הלעיסה.