בשפה המקצועית התופעה הזאת מכונה "הפרעת נשימה חסימתית בשינה" (Obstructive Sleep Apnea) ומי שסובל ממנה חווה הפסקות נשימה במהלך השינה בגלל חסימה בדרכי הנשימה העליונות. מחקרים ונתונים הראו כי 2%-4% מהגברים ורק 1%-2% מהנשים מתמודדים עם דום נשימה בשינה, תופעה בעלת פוטנציאל נזק רב.

אדם (גבר או אישה) שלא נושם טוב בשינה וחווה הפסקות נשימה יכול להיחשף לכל מיני סיכונים וסיבוכים, ובכללם:

• עלייה בלחץ הדם
• סיכון להתפתחות של מחלות לב שונות
• סיכון לאירוע מוחי (שבץ)

גם מי שלא יסבול מהתופעות המפחידות שכתבנו כאן סביר מאוד שיספוג ירידה באיכות החיים בגלל השינה הטרופה:

• נדודי שינה
• עייפות רבה במהלך היום
• חוסר ריכוז
• עצבנות
• ירידה בחשק המיני (ליבידו)
• נחירות

יש גורמים רבים לתופעה ובראשם השמנת יתר שגורמת לשקיעת שומן בקירות הלוע (הפרינקס) ויוצרת לחץ חיצוני על רקמות השומן בצוואר. גורמים נוספים התלויים יותר בגנטיקה ובמבנה הפה והלסת הם:

• בסיס הלשון שחוסם את דרכי האוויר העליונות
• מבנה הלסת התחתונה ועמדתה ביחס ללסת העליונה
• שקדים מוגדלים (נפוץ בעיקר בילדים)
• חסימת דרכי האוויר באף

לא רק דום נשימה – איך מטפלים בבעיות בפה ובשיניים?

• ריח רע מהפה (באשת)
• פחד מרופא שיניים – איך מתמודדים?
• אפטה או סרטן הפה – איך מבדילים?

מכיוון שזאת תופעה המתרחשת בשינה, אז יש לבצע בדיקה במעבדת שינה שמנטרת וקובעת את מספר הפסקות הנשימה, את רמת הרוויה של החמצן בדם של המטופל, את לחץ הדם במהלך השינה ופרמטרים רבים אחרים.

את החומרה של ההפרעה קובעים על פי מדד (אינדקס) הסופר את מספר ההפסקות המלאות בנשימה (Apnoea) או את ההפסקות החלקיות (Hypopnoea) במהלך שעת שינה בודדת (AHI או RDI). את התוצאות מחשבים לפי החלוקה המקובלת:

• עד 4 הפסקות לשעה (מלאות או חלקיות) נחשב מצב נורמלי.
• חומרה קלה: 14-5 הפסקות בשעת שינה
• חומרה בינונית: 29-15 חומרה בינונית
• הפרעה חמורה: היא למי שנמדדו אצלו או אצלה 30 הפסקות נשימה בשעה ומעלה.

הנה רשימה של שאלות, נסו לענות עליהן בכנות, ולהיעזר בבן או בבת הזוג (אם יש), כדי לבחון אם גם אתם סובלים מהתופעה. השאלות מנוסחות אמנם בלשון זכר אך מיועדות גם לנשים:

1. האם אתה נוהג לנחור בלילה?
2. האם אתה קם בבוקר עם תחושת יובש בפה?
3. האם בדרך כלל אתה מתקשה להירדם בלילה?
4. האם אתה מתעורר פעמים רבות במהלך השינה?
5. האם אתה חש אי-נוחות ברגליים לפני השינה או במהלך הלילה?
6. האם אתה קם עייף בבוקר?
7. האם אתה נוטה להירדם במשך היום במצבים פסיביים (הרצאה, נהיגה)?
8. האם אתה מתקשה להתעורר בבוקר?

אם עניתם בחיוב על שאלה אחת לפחות מבין השאלות שהצגנו אז ייתכן מאוד להניח שגם אתם מתמודדים עם הפרעות שינה. מה עושים? פונים לייעוץ מקצועי ולאבחון של רופא משפחה, רופא אף אוזן גרון או רופא מומחה לשינה.

הרופא מתאים כמובן את הטיפול המומלץ לפי החומרה של ההפרעה אצל כל מטופל ומטופל. כשמדובר במקרים קלים עד בינוניים ההמלצה הראשונה היא פשוט להפחית במשקל, אחר כך לנסות לאמץ שינוי בתנוחות השינה. אם יש צורך אז יש לפנות לניתוח אצל רופא אף אוזן גרון מומחה או שימוש בהתקנים אוראליים שאותם מתאים ומתקין רופא השיניים.

במקרים החמורים יותר הטיפול המומלץ הוא באמצעות מכשיר C-PAP (Continuous Positive Air Pressure) שמזרים אוויר בלחץ חיובי בתוך צינור המחובר למסכה שמרכיבים על האף במהלך השינה. אם לא הצלחתם לישון עם מסכה בכל לילה החלופה הראשונה היא התקן אוראלי. שאלו את רופא השיניים שלכם על האפשרות להתאים התקן כזה, שכן היעילות של ההתקנים האוראליים משתווה ואף עולה על היעילות של ניתוחים מסוימים (כמו ניתוחים בלייזר או גלי רדיו) המיועדים לפתוח את דרכי האוויר.
על זכאות למכשיר C-PAP במערכת סל השירותים של כללית

פרופ' אפרים וינוקור הוא אחראי על תחומי כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

השירות ניתן במרפאת כללית סמייל– אוניברסיטת תל אביב בלבד.

• מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית
•  בעמוד המרפאה שבאתר